בעיר אוטרכט שבהולנד גרים מארק, פיטר, אנה ואיבלין. מארק ופיטר יחד 11 שנים. אנה ואיבלין, 9. לפני שלוש שנים נולדה לוטה. האב הביולוגי: פיטר. האם הביולוגית: אנה. מארק ואיבלין הם שני ההורים המשפטיים. בהולנד לא ניתן לרשום יותר משני הורים בתעודת הלידה.
מארק ואיבלין הם לוטה ה-אבא השני והאמא השנייה, משפטית אפס. בפועל הם הורים ששתהם משתתפים בחיי לוטה: מקבלים מגן הילדים, משיבים לשינה, מטפלים בשאלות כלליות. החלטות חשובות מתקבלות בארבעהיים.
אמר מארק: “זה מסובך. אבל לא כלכך מסובך כמו שכולם חושבים. הכי מסובך היתה להסכים לפני הלידה. אחרי כן פשוט גרים.”
למה המודל הזה
הורות משותפות בין שני זוגות חד-מיניים אינו חדש אבל הולך ונעשה נפוץ יותר. יש שלושה טעמים.
ראשית, זוגות חד-מיניות שרוצים ילדים ביולוגיים נתקלים לעתים במגבלות מעשיים: תרומת זרע, ביצית, פונדקאות, הכל יקר ומורכב. מציאת שותפים להורות משותפות בקהילה ה-LGBTQ+ עשויה לפתור יותר מבעיה אחת.
שנית, יש מוטיבציה מעצמית: חלק מהזוגות רוצים מביולוגית שהילד ייצא קשור אליהם דרך שניהם.
שלישית, לפעמים זו פשוט חיים. חברות עמוקה בין שני זוגות עשויה להתפתח לשאלה: ומה אם יחד?
לפי נתוני Stonewall, כל זוג חד-מיני חמישי ששוקל בילדים בחן ברצינות בהורות משותפות עם זוג אחר.
שלושה מבנים ריאליים
שני זוגות, החלפת ביתים
המודל הנפוץ ביותר: הילד גר לסירוגין בשני בתים. ימי חול עם האם הביולוגית ובתה. ימי סוף שבוע עם האב הביולוגי ובן זוגו. זה דורש קרבה גיאוגרפית ולוח זמנים קפדני.
יתרון: הילד נפגש באופן קבוע בחיי כלל ארבעתם. חסרון: כל שינוי, מחלה, חופשה, קשר חדש משפיע על שני הבתים.
בית ראשי אחד + ביקורים סדירים
הילד גר בעיקר אצל זוג אחד; הזוג השני משתתפף בימים קבועים. בדומה להסדר הישן של אחרי גירושין, מותאם לארבעה הורים. פחות לוגיסטיקה אבל סכנון גבוה יותר שהזוג השני יהפוך עם הזמן לאורחים.
הורות משותפות גיאוגרפית
כששני הזוגות גרים בערים או מדינות שונות, המבנה מסתבך. הילד מבלה חלק מהזמן עם זוג אחד ונוסע לזוג השני לחופשות. זה אפשרי, אבל דורש הסכם בהיר ובטחון גדול.
מה שבאמת קשה
מי שמדבר בפתיחות על הנסיון שלו ממנה את אותן המתחות.
סגנונות הורות שונות
זו הסיבה הנפוצה ביותר לסכסוכים. כשהאם הביולוגית ובתה בטוחות שהילד צריך לגדל בעצמאות והאב ובן זוגו ישנים בלילה באותה קומה, הסיכסוך אינו על השינה. הוא על ערכים.
מה שמתואר כמוצלח: לדון בעקרונות, לא בפרטים. לא היעדר שינה בבית זה, זה עקרוני. לא היעדר בית יש בו שינה, זה פרט.
חלוקת מעורבות לא שווה
ענד אחד הורה עמוס, החליפות ואזי המעיקר מוחלקת מחדש. זה נורמלי ואפשרי. הקשיים יותר: עורך דין בעל מעמד הורי משפטי לא יכול לכפות את חלקו או להגביל את השותף באותה מידה שיכול הורה חוקי. הכל מתקיים על רצון טוב.
קשה ביותר: ההורה השנייה בזוג חד-מיני חשוף משפטית ברוב המדינות.
שותפים חדשים
מה קורה אם אחד הזוגות נפרד? אם שותף חדש רוצה את הילדים גם? ואם השותף החדש גם רוצה ילדים, ויש לילד דמות מבוגר חמישי?
אין תשובות אוניברסליות. אבל הסכם הורות משותפות מסדיר כללים: מה צריך לדון עם הדמויות האחרים לפני הכנסתם לחיי הילד.
החשיפות משפטית של ההורים הבלתי מוכרים
בעיני החוק מארק ואיבלין הם אפס ללוטה. אם פיטר ואנה עוזבים אותם, אין להם כלים משפטיים למנוע זאת.
ב-2023, בריטניה פרסמה מסמך התייעצותי על הרחבת המספר המשפטי של הורים לארבעה. זה צעד ראשון באירופה בכיוון זה. עד אז, ההורים הלא מוכרים חשופים משפטית בכל מקום.
“כששואלים אותנו איך אנו מתפקדים, אני עונה: ארבעה מבוגרים שאוהבים ילד אחד. לפעמים זה אפילו יותר קל מבשניים.”
מה אומרים הילדים
המחקר הארוך הראשון של ילדים ממשפחות עם כמה הורים פורסם ב-2020 ב-Journal of Child Psychology. השתתפו 65 ילדים בגיל 4–10.
תוצאות: מבחינת רווחה רגשית, הסתגלות חברתית והתפתחות קוגניטיבית, ילדים אלו לא היו שונים מילדים במשפחות רגילות. הבדל אחד: הם הפגינו גמישות גבוהה יותר בהגדרת המושג ומשפחה.
בראיונות איכותיות הילדים תיארו את מצבם בערך: “יש לי הרבה מבוגרים שאוהבים אותי.” לא “יש לי משפחה יוצאת דופן” אלא פשוט “הרבה מבוגרים”.
למי שמתחיל לחשוב על זה
הכירו אישית לפני כל החלטה. באופן אידאלי: שנה ביחד. תתביינו, התדיינו, הוועדו, הסכימו אחד עם אחד תחת לחץ. אתם בוחרים אנשים שיתפקדו את החיים החשובים ביותר.
ערכו הסכם. בכתב, בפירוט, עם עורך דין. אפילו אם לא יהיה תקף משפטית, הוא יוצר שפה משותפת.
דברו על מה קורה אם הכל מתפרק. “נסדר אחר כך” הוא התשובה הגרועה ביותר.
מצאו אחרים עם אותו הנסיון. קהילות הורות משותפות קיימות באירופה, באוסטרליה ובצפון אמריקה. מי שעבר בזה מדבר על דברים שלא כתוב באף חוברת.
שקלו עבודה עם מטפל משפחתי לא כיצד שמשהו לא תקין אלא להבין את הדינמיקה הכרוכה של ארבעה מבוגרים.
פרט אחד לסיום
ב-2024 לוטה נכנסה לכיתה א באוטרכט. ביום ההורים הראשון הגיעו כל ארבעתם: מארק, פיטר, אנה ואיבלין. המורה הראתה אותם, רשמה ביומן הכיתה: “הורים: 4.”
בלי שאלות.
שמות בדויים. המאמר מתבסס על מחקרים שפורסמו וראיונות גלויות.