ב-2019 דן בית משפט בריטי בתיק שעורר דיון הרב בקרב עורכי דין. שתי נשים, אם ביולוגית ובתה הקשורית, נפרדו כשהילד היה בן שלוש. לבתה לא היה מעמד הורי משפטי: היא מעולם לא אימצה את הילד באופן פורמלי, אף שהיא זו שגידלה אותו בשנות הראשונות. לא היה הסכם הורות משותפות.
בית המשפט לא יכול להכיר בה כהורה — לא היתה בסיס משפטי. הוא יכול רק לדון בשאלת זכויות ביקור. אחרי שנתיים של הליכים, היא קיבלה זכות לביקורים סדירים. לא הורות — ביקורים.
זו אינה סיפור על טעות בית המשפט. זו סיפור על תוצאה שנחתמה הרבה לפני ששתיהן נכנסו לקדישת בית המשפט.
מה הוא הסכם הורות משותפות
הסכם הורות משותפות (לעתים נקרא תכנית הורים) הוא מסמך שבו שני מבוגרים או יותר שמתכננים לגדל ילד ביחד מתעדים בכתב את התחייבויותיהם: מי מקבל אילו החלטות, כיצד מוקצה הזמן של הילד, איך ייפתרו חילוקי דעות, ומה יקרה במקרה של מחלה, מעבר דירה או פטירתו של אחד ההורים.
הסכמים אלו נפוצים בקרב זוגות הטרוסקסואלים וחד-מיניים אחרך, כמו גם בקרב מי שמתכננים להורות משותפות ללא קשר רומנטי.
הסכם אינו סימן לאי אמון. הוא הוכחה שאתם באמת אסכמתם על אותו דבר עצמו עוד שאין מה לרב עליו.
ששה סעיפים שכל הסכם צריך לכלול
1. תפקידים ומעמד משפטי
רעשית, יש לקבוע מי הורה במובן המשפטי, מי במובן המעשי וכיצד שני המובנים מתייחסים זה לזה.
מי הורה ביולוגית/ביולוגי
מי בעל/ת מעמד הורי משפטי כלומר מי רשום בתעודת הלידה או שישלים אימוץ
אם יש משתתפפים ללא מעמד משפטי, מה תפקידם ואיך יסבירו זאת לילד
אילו שמות ופנייות ישתמשו כשיש יותר משתיים בחיי הילד
סעיף זה לעתים קרובות מדולג ובדרך כלל הוא זה שיוצר את רוב הסכסוכים שנים אחר כך.
2. מקום מגורים וחלוקת זמן
השאלה המרכזית בכל פרידה. הסכמה עליה מראש מסירה את עיקר סלע הסכסוך הפוצנציאלי.
מקום מגורים ראשי: אצל איזה הורה גר הילד באופן רגיל
לוח סדר יום: כמה פעמים ובאילו תנאים מבקר הילד את ההורה השניה
חגים וימי מיוחד: חופשות, חגיגים, יום הולדת הילד עצמו
היעתקות: מה קורה אם אחד ההורים רוצה לעבור לעיר או למדינה אחרת
3. קבלת החלטות
הורות היא זרם בלתי פוסק של החלטות. יש להבחין בין החלטות משותפות לבין החלטות שניתן לקבל בנפרד.
בריאות: מי נותן הסכמה לטיפולים שגרתיים ודחופיים; איך מתקבלות החלטות בריאותיות משמעותיות
חינוך: בחירת בית ספר, פעילויות חוץמסגרתיות, בחינות
דת ותרבות: גידול באמונה מסוימת, חגים, טקסים
כספים: מי משלם מה, איך מתחלקים הוצאות גדולות
חירום: מי מוסמך לקבל החלטות אם ההורה האחר לא זמין
4. התחייבויות כלכליות
כסף הוא מקור הסכסוך השני אחרי מקום המגורים. חלק זה צריך להיות ספציפי כל שאפשר.
הוצאות שוטפות: מי משלם עבור מזון, בגדים, תחבורה, פעילויות ובאיזה חלוקה
הוצאות גדולות: רפואה, חינוך, נסיעות
מזונות: אם הילד גר בעיקר אצל אחד ההורים, כמה השני תורם
שינוי נסיבות: איבוד עבודה, מחלה, שינוי משמעותי בהכנסות
ירושה: האם הילד צוין כמוטב בצוואה של כל אחד מההורים
5. מידע רפואי וגילוי
גילוי אודות המקור: באיזה גיל ואיך יסבירו לילד על אופן היולדו
גישה למידע רפואי של התורם: אם קיים, איך הוא שמור ומי יכול לעיין בו
מידע גנטי: אם אחד ההורים נושא מחלה תורשתית, מתי ואיך יידע הילד
החלטות רפואיות במחלוקת: למי יש המילה האחרונה במצבים בעייתיים
6. יישוב סכסוכים ועדכון ההסכם
החיים משתנים. הסכם שמתאים לילוד עלול עשוי לא להתאים ילד בן שבע.
גישור המגשר: הסכימו מראש שבמחלוקת, רק בית המשפט יהיה הצעד הבא
עדכון תקופתי: כל 2-3 שנים או בשינוי משמעותי בחיים, בודקים מחדש ומעדכנים במידת הצורך
ניהול שינויים: איך משנים דברים, רק בהסכמה הדדית?
פטירת הורה: מי מטפל בילד אם אחד ההורים נפטר; מה קורה אם יש שלושה או ארבעה מעורבים
הסעיפים החשובים בהסכם הם אלו שלא יהיה צורך להשתמש בהם. ואלו שיצילו את הכל אם יש צורך.
ארבעה מבנים של הורות משותפות
זוג נשים + תורם מוכר
אם התורם הוא חבר או מכר שרוצה להיות מעורב בחיי הילד, ההסכם חייב לקבוע בבירור: הוא הורה או תורם ללא מעמד הורי? איזה גישה יש לו לילד? מה קורה אם נסיבותיו משתנות?
להשאיר שאלות אלו ללא מענה אינו ניטרליות. זהו סכסוך שהדחיית נדחה.
זוג גברים + נשא פונדקאות
כאן השאלה המרכזית היא תפקידה של הנשא אחרי הלידה. האם היא רוצה להישאר בחיי הילד? באיזה תפקיד? הסכם לא יכול לכפות עליה חריגות, אך מתעד את הצפיות.
ארבעה הורים
שני זוגות שרוצים להפוך להורים יחד. ההסכם חיוני קריטי: ארבעה מבוגרים. המינימום: מי בעל הורות משפטית, איך מקבלים החלטות כשיש מחלוקת דעות, ומה קורה אם אחד הזוגות נפרד.
הורה אחד + בן/בת זוג ללא מעמד משפטי
אם המבוגר השני בחיי הילד אינו הורה משפטית, ההסכם חיוני. הוא קובע את תפקידו, רמת המעורבות וזכויותיו בחירום. מצבו המשפטי יישאר מוגבל, אבל המסמך יוצר שקיפות ומפחית סכסוך.
שאלות מעשיות
האם צריך עורך דין?
לסייעת נוטריון, כן. לנסיון ראשון, לא בהכרח, אך מומלץ. עורך דין המתמחה בדיני המשפחה ידע אילו סעיפים בית המשפט נוטה ליטול ואילו לא. מינימום: יעוץ משפטי לפני חתימה.
מתי לעשות?
באופן אידאלי לפני ההירון. לפני בחירת התורם, לפני חתימת כל חוזה, לפני כל פרוצדורה רפואית. אן אין ילד, אין עייפות, אין עלבונות. זה הרגע הקל ביותר לדיון בישרות.
נתון קונקרטי
מחקר אוסטרלי מ-2021 הראה: זוגות שהיה בידן הסכם כתוב פנו לבית המשפט בפרידה 3.4 פעמים פחות מאלו שלא היה בידן. ההסכמים עצמם לא תמיד היו תקפים משפטית, אבל קיומם שינה את אופי המשא ומתן.
מסמך לא יוצר התחייבויות. הוא יוצר שפה משותפת. לפעמים זה מספיק.
מאמר זה נכתב למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי. החוקים משתנים. מומלץ להתייעץ עם עורך דין משפחה לפני עריכת כל הסכם.