ב-1989 הפכה דנמרק למדינה הראשונה בעולם שחוקקה את השיתופות בין בני אותו המין. עברו יותר מאשלושים וחמש שנים, ועדיין אין תקן אירופאי אחיד להורים חד-מיניים. כל מדינה קובעת את עצמה בדרך שלה — והתשובות שונות מאוד.
כשיש להורה קשר ביולוגי לילד, הרישום בתעודת הלידה פשוט. אבל מה קורה עם ההורה השני? במדינות מסוימות, השותף בזוג חד-מיני מוכר אוטומטית אם הזוג נשוא. באחרות, צריך פנייה נפרדת. ובאחרות דרך האחד היא אימוץ פורמלי.
זו הזכות של הזוג לאמץ ילד יחד פנימה או מחוץ. במדינות מסוימות, זוגות חד-מיניים יכולים לאמץ בצורה משותפת. באחרות, רק אחד מהם מאמץ כרווק.
הקטגוריה המסובכת והלא ניתנת לצפייה. רוב מדינות האיחה אוסרות אותה או משאירות אותה ללא רגולציה. במקומות שהיא מותרת, בדרך כלל רק בצורה אלטרואיסטית.
ספרד חוקקה נישואים חד-מיניים ב-2005 אחד הראשונים בעולם. מאז אז, ההורות עבור זוגות חד-מיניות היא הקרובה ביותר לזו של זוגות הטרוסקסואלים. שתי האמהות נרשמות בתעודת הלידה אוטומטית.
הפגם היחיד הוא פונדקאות. הסוג המסחרי אסור. זוגות שפנו לפונדקאות בחול מתקלות עיתים רבות לרשום את הילד בספרד.
גרמניה חוקקה נישואים ב-2017, אך המערכת המשפטית לא התעדכנה לגמרי. ההורה השניה בזוג חד-מיני אינו מקבלת הכרה אוטומטית בלידה. הדרך היחידה: אימוץ הילד של בן/בת הזוג.
התהליך אורך בין מספר חודשים לשנה וחצי. בתקופה זו, ההורה השנייה אינו יכולה לקבל החלטות רפואיות, אינו יורש בפועל ולא יכול ליצא עם הילד לחולביד. רפורמה לתיקון זאת מתדוננת מאז 2023, אך עד תחילת 2025 טרם עברה.
בריטניה מתירה פונדקאות אלטרואיסטית והיא אחד המעטים באירופה שזוגות גברים יכולים להפוך להורים דרך פונדקאות.
לפי הדין הבריטי, הנשא שומרת על ההורות עד שבית משפט יחליט אחרת. ההורים המיועדים חייבים להגיש בקשה ל-Parental Order. בלעדיו, אין להם מעמד הורי, גם אם אחד מהם הוא האב הביולוגי.
בית הדין האירופאי לזכויות אדם קבע שוב ושוב שהמדינות חייבות להכיר בקשר הורי-ילד שנקבע בחול, לטובת הילד. אבל האופן שדבר זה מיושם נקבע בנפרד בכל מדינה.
אם אתם מתכננים משפחה וגרים באירופה, הנה כמה נקודות מעשיות:
בדקו את החקיקה במדינת המגורים. החוקים משתנים.
נישואים נותנים זכויות יותר כמעט בכל הדרישיות האירופאיות.
בדקו את התהליך עבור ההורה השניה. אפילו במקומות שהכל אמור להיות “אוטומטי”.
אם מתכננים פונדקאות בחול, התייעצו עם עורך דין במדינת המגורים לפני התחלת התהליך.
ב-2023, בית הדין של האיחה האירופאית קבע שהמדינות החברות חייבות להכיר בהורות שנקבעו במדינה חברת אחרת לצורך חופש תנועה. זה צעד חשוב, אף אם לא פתרון ספציפי.
הדרך המשפטית להורות מוכרת עבור זוגות חד-מיניים משתנה מהותית ממדינה למדינה.
אחת מהיידידותיות ביותר למשפחות חד-מיניות באירופה. נישואים בין בני אותו מין חוקיים מ-2005. שני ההורים בזוג חד-מיני יכולים להירשם בלידה. ספרד מכירה גם בהורות שנקבעה במדינות עם פונדקאות חוקית, אם כי זה מצריך הליך משפטי.
נישואים חד-מיניים מ-2017, אך מסגרת ההורות לוקה בחסר. ההורה שאינו ביולוגי חייב לאמץ רשמית את הילד — גם אם הזוג נשוי. הליך האימוץ נמשך לרוב שנה עד שנתיים. גרמניה אינה מכירה בפונדקאות: הורות שנקבעה בפונדקאות בחו"ל אינה מועברת אוטומטית.
נישואים חד-מיניים מ-2013, אך אחת מהמגבילות יותר: ההורה השני חייב לאמץ את הילד גם בנישואים. צרפת אינה מכירה בפונדקאות, אם כי פסיקה אחרי 2019 אפשרה הכרה בתנאים ספציפיים.
באפריל 2023 קבע בית הדין האירופי לצדק (CJEU) כי מדינות האיחוד האירופי חייבות להכיר בחופש התנועה של ילד, גם אם הן אינן מכירות במבנה המשפחתי שיצר אותו. בפועל: אם לילד יש תעודת לידה ממדינה חברה באיחוד המציינת שני הורים מאותו מין, כל שאר המדינות החברות חייבות לאפשר לו לנוע בחופשיות ולהנפיק לו מסמך זהות.
האם מדינת מגוריכם מכירה בשותפות הוריים של שני הורים מאותו מין בלידה, או שנדרש הליך משפטי לאחר הלידה? בגרמניה, צרפת ובלגיה — גם בתוך נישואים — ההורה שאינו ביולוגי חייב לאמץ.
שני השותפים צריכים להבין מי הוא ההורה הביולוגי (אם רלוונטי) וכיצד זה משפיע על המעמד המשפטי.
שמרו תיעוד של כל שלב. בתי משפט במספר מדינות דרשו הוכחה של קשר גנטי, הליכים רפואיים שבוצעו והסכמים שנחתמו — לפעמים שנים אחרי לידת הילד.
ישראל מכירה בנישואים חד-מיניים שנערכו בחו"ל מ-2006, אם כי אינה מאפשרת נישואים חד-מיניים בתחומה. להכרה בישראל יש משמעות מעשית: זוגות נשואים מחו"ל יכולים לרשום את ילדיהם כילדים חוקיים של שני ההורים, בכפוף לבדיקה משפטית.
ילד שנולד לזוג ישראלי בחו"ל צריך להירשם אצל הקונסוליה הישראלית הקרובה תוך 30 יום מהלידה. הבאת מסמכים מוכנים מראש (כולל צווי הורות, תוצאות DNA ואישורים רפואיים) תאיץ את התהליך.
פרוצדורת האימוץ בישראל להורה שאינו ביולוגי בזוג חד-מיני נמשכת בדרך כלל 12–24 חודשים. משרדים משפטיים המתמחים בדיני משפחה ו-LGBTQ+ יכולים לייעל את התהליך.
לפני שבוחרים דרך להורות, יש כמה שאלות הדורשות תשובות ספציפיות למדינה:
האם מדינת מגוריכם מכירה בהורות משותפת של שני הורים מאותו מין בלידה, או שנדרש הליך משפטי לאחר הלידה? בגרמניה, צרפת ובלגיה — גם בתוך נישואים — ההורה שאינו ביולוגי חייב לאמץ.
האם ישנן דרישות מגורים או אזרחות? יוון, למשל, מחייבת לפחות הורה אחד להיות תושב יווני.
הבינו מי מכם יהיה ההורה הביולוגי וכיצד זה ישפיע על הרישום בישראל.