היעדר זרעונים בזרע אינו אומר שאין כאלה בגוף. שלוש שיטות כירורגיות — ונקודת מבט חדשנית מהותית על אי-פוריות גברית.
אזוספרמיה — העדר מוחלט של זרעונים בזרע — פוגעת בכאחד אחוז מהגברים באוכלוסייה הכללית, ובין עשרה לחמישה עשר אחוז מהגברים עם אי-פוריות. לפני עשרים שנה, אבחנה זו פירושה היה למעשה בלתי אפשרות ביולוגית לאבהות גנטית. כיום זה כבר לא המצב. שיטות כירורגיות לשליפת זרעונים — TESA, PESA ו-Micro-TESE — שינו את התמונה באופן רדיקלי.
ההבחנה היא מהותית: זרעונים עשויים שלא להגיע לזרע משתי סיבות שונות לחלוטין. הראשונה היא אזוספרמיה חסימתית: זרעונים מיוצרים כרגיל אך אינם יכולים לצאת בשל חסימה בצינורות. השנייה היא אזוספרמיה לא-חסימתית: האשכים עצמם אינם מייצרים זרעונים, או מייצרים אותם בכמויות זניחות. הבחנה זו קובעת הכל — את בחירת השיטה ואת הפרוגנוזה.
באזוספרמיה חסימתית, האשך מייצר זרעונים בנפח תקין או כמעט תקין. הבעיה היא שצינור הזרע או האפידידימיס חסומים — עקב זיהום קודם, היעדר מולד של הצינור, ניתוח קודם (וזקטומיה) או טראומה. PESA (שאיבה פרקוטנית של זרעונים מהאפידידימיס): מחט דקה מוחדרת דרך עור שק האשכים ישירות לאפידידימיס. ההליך נמשך מספר דקות תחת הרדמה מקומית. פולשנות מינימלית, ללא חתך, החלמה מהירה. TESA (שאיבה של זרעונים מרקמת האשך): מחט מוחדרת ישירות לרקמת האשך. גם פולשנות מינימלית. הזרעונים המתקבלים דרך TESA בדרך כלל פחות בשלים. ההפריה מתבצעת בשיטת ICSI.
אזוספרמיה לא-חסימתית היא מצב שונה מהותית. Micro-TESE (שליפה מיקרו-כירורגית של זרעונים מהאשך): המנתח, עובד תחת מיקרוסקופ ניתוחי עם הגדלה גבוהה, פותח את האשך ובוחן באופן שיטתי את הצינוריות הזרעוניות בחיפוש כאלה שנראות ויזואלית מלאות יותר — סימן לספרמטוגנזה פעילה. ההליך נמשך שתיים עד ארבע שעות, מצריך הרדמה כללית ומנתח בעל כישורים גבוהים. בתסמונת קליינפלטר, זרעונים נמצאים בכ-40-60% מהמקרים.
אזוספרמיה היום אינה גזר דין נגד אבהות ביולוגית. שלוש שיטות שליפה כירורגית — PESA, TESA ו-Micro-TESE — מיושמות בהתאם לסיבה ולצורת המצב. באזוספרמיה חסימתית, PESA ו-TESA משיגות שיעורי הצלחה גבוהים. בלא-חסימתית, Micro-TESE נשאר אפשרות מורכבת אך ממשית לכחצי מהמטופלים.