הולנד מחזיקה באחת המסגרות המשפטיות המתקדמות ביותר בתחום הרבייה המסייעת באירופה, עם דגש מיוחד על זכויות הילדים. הנישואים החד-מיניים חוקיים מאז 2001, והמדינה הייתה חלוצה בהכרה בזכות ילדים שנולדו מתרומה לדעת את מוצאם. חוק נתוני התורמים משנת 2004 (Wet donorgegevens kunstmatige bevruchting) ביטל למעשה את אפשרות התרומה האנונימית: כל התורמים חייבים להיות רשומים ברישום הלאומי (SDKB), ואנשים שנולדו מתרומה רשאים לבקש מידע מזהה מגיל 16. הולנד משלבת גישה פתוחה לטיפולי פוריות עם הגנה חזקה על זכויות הזהות של הילדים שנולדו מהם.
תרומת זרע בהולנד מוסדרת על פי חוק נתוני התורמים (2004). תרומה אנונימית אינה מותרת עוד; כל התורמים חייבים להירשם ב-SDKB. ילדים שנולדו מתרומה רשאים לגשת למידע לא מזהה מגיל 12 ולמידע מזהה מגיל 16. תורם רשאי להגיש התנגדות לחשיפה, אך בתי המשפט ההולנדיים הכירו בעקביות בעדיפות זכות הילד לדעת את מוצאו על פני פרטיות התורם.
תרומת ביציות חוקית בהולנד וכפופה לאותו משטר זהות פתוחה. התורמות חייבות לתת את הסכמתן לאפשרות של יצירת קשר עתידי עם הילדים שנולדו מתרומתן. זמני ההמתנה ארוכים מאחר שהמערכת האלטרואיסטית מגבילה את מספר התורמות הזמינות; תושבים רבים נוסעים לטיפול בחו"ל.
הגישה ההולנדית משקפת מחויבות פילוסופית עקבית: זכות הילדים לדעת את מוצאם גוברת על אנונימיות התורם, והגישה לטיפולי פוריות לא אמורה להיות תלויה במצב הזוגי או בנטייה המינית. המסגרת הרגולטורית שוכללה לאורך שני עשורים והיא נחשבת למודל לחקיקה במדינות אחרות.
| טיפול / גישה | זמין | כיסוי ביטוחי | הערות |
|---|---|---|---|
| הפריה חוץ-גופית (ביציות עצמיות) | ✓ כן | ✓ כן | עד 3 מחזורים; נשים עד גיל 43 |
| זרע תורם (הזרעה / הפריה) | ✓ כן | ✓ כן | תורמים פתוחים בלבד; SDKB |
| תרומת ביציות | ✓ כן | חלקי | המתנה ארוכה; זהות פתוחה |
| זוג נשים — הפריה חוץ-גופית | ✓ כן | ✓ כן | כיסוי שווה מ-2009 |
| אישה יחידנית — הפריה חוץ-גופית | ✓ כן | חלקי | תלוי בתנאי הפוליסה |
| פונדקאות אלטרואיסטית | ⚠ אזור אפור | ✗ לא | אין מסגרת חוקית |
| פונדקאות מסחרית | ✗ אסורה | ✗ לא | עבירה פלילית |
| תרומה אנונימית | ✗ אסורה | — | אסורה מ-2004 |