להולנד יש אחת המסגרות המשפטיות המתקדמות ביותר לרבייה מסייעת באירופה. נישואים חד-מיניים חוקיים מאז 2001.
חוק נתוני התורמים (Wet donorgegevens kunstmatige bevruchting) משנת 2004 קבע שילדים שנולדו מתרומה זכאים לגשת למידע מזהה על תורמם מגיל 16.
ההורות החוקית: האם הביולוגית היא תמיד האם החוקית. אם היא נשואה או בשותפות רשומה עם אישה, הפרטנרית השנייה הופכת אוטומטית להורה חוקית שנייה ללא אימוץ.
לזוגות נשים חד-מיניים שאינם נשואים, הפרטנרית שאינה ביולוגית יכולה להיות מוכרת דרך erkenning (הכרה). מאז 2019, duomoederschap (אמהות כפולה) פישטה את התהליך.
הסכמים עם תורמים מוכרים בהולנד תופסים עמדה משפטית מעניינת. אם התורם תורם מחוץ למרפאה והאם רווקה, ניתן להכיר בו כאב חוקי.
הסדרי הורות משותפת אינם מוכרים רשמית מעבר לשני הורים חוקיים. עם זאת, בתי המשפט יישמו את מושג 'חיי משפחה' של סעיף 8 לאמנה האירופית.
הולנד מאפשרת לשלושה אנשים לכל היותר לחלוק אחריות הורית בו זמנית בצו בית משפט.
תרומת ביציות מותרת אך מוגבלת מאוד בפועל. תושבים רבים נוסעים לחו"ל.
פונדקאות קיימת באזור משפטי אפור. היא אינה אסורה אך הסכמים אינם ניתנים לאכיפה.
דיני המשפחה ההולנדיים עוברים רפורמה הדרגתית להכלת משפחות רב-הוריות.
.אלפי אנשים כבר בונים משפחות בתנאים שלהם
עיין בפרופילים