הורות משותפת ותרומת זרע: החוק בישראל

לישראל יש נוף משפטי ייחודי לרבייה מסייעת. המדינה מובילה בעולם בשימוש בטיפולי פוריות ביחס לנפש, והממשלה מסבסדת טיפולים באופן נרחב.

תרומת זרע בישראל מוסדרת ואנונימית כברירת מחדל. לאנשים שנולדו מתרומה אין זכות משפטית כללית לגשת לזהות התורם, אם כי מתנהל דיון על הרחבת זכויות אלה.

תרומת ביציות חוקית ומוסדרת על פי חוק תרומת הביציות (2010) עם אנונימיות חובה ופיצוי לתורמות. המדינה מסבסדת אותה כחלק מחבילת הטיפול.

לזוגות הטרוסקסואליים, הטיפול ממומן לחלוטין עד ללידת שני ילדים. לנשים רווקות המדינה גם מסבסדת. זוגות נשים חד-מיניים קיבלו גישה לטיפול מסובסד מאז תקנות 2021.

ההורות החוקית לנשים רווקות שמשתמשות בזרע תרומה פשוטה: האם היא ההורה החוקי היחיד. לזוגות נשים חד-מיניים, שתיהן יכולות להירשם כהורים לאחר הלידה דרך הליך של הכרה הורית.

הסדרי הורות משותפת בישראל אינם מוסדרים רשמית. בתי המשפט טיפלו בחלק מהסכסוכים, אך המסגרת המשפטית מפגרת.

הסכמים עם תורמים מוכרים נושאים סיכון משפטי משמעותי בישראל. אם זהות התורם מוכחת, ניתן להכיר בו כאב חוקי גם אם קיים הסכם פרטי אחר.

פונדקאות בישראל חוקית אך הייתה זמינה רק לזוגות הטרוסקסואליים ולנשים רווקות עד 2021. פסיקת בית המשפט העליון ב-2021 הרחיבה אותה לזוגות גברים חד-מיניים ולגברים רווקים.

לאזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל, ישנם שיקולים נוספים הנוגעים להכרה בהורות וזכויות הילד לאזרחות ישראלית.

הדין הרבייתי והמשפחתי הישראלי הוא מהמתפתחים המהירים בעולם. משפחות צריכות לפנות לייעוץ ממומחה.