הפריה חוץ-גופית הדדית — ROPA — היא טכניקה שבה ביציות נלקחות מאחת מהפרטנריות, מופרות עם זרע תורם, והעובר המתקבל מועבר לרחמה של השנייה, שתישא ותלד את התינוק. אחת היא האם הגנטית, השנייה היא האם הנושאת. לשתיהן קשר ביולוגי לילד — שונה, אבל אמיתי.
הפרוטוקול הרפואי כולל מספר שלבים. הפרטנרית התורמת ביציות עוברת גירוי שחלתי (פרוטוקול הורמונלי של 10-14 ימים), ולאחר מכן שאיבת ביציות תחת הרדמה. הביציות מופרות עם זרע תורם אנונימי במעבדה. העוברים מגודלים 3-5 ימים, ולאחר מכן הטוב ביניהם מועבר לרחמה של הפרטנרית הנושאת.
ROPA מתאים לזוגות שבהם שתי הפרטנריות רוצות להשתתף בתהליך ואף אחת מהן אין לה התוויות נגד רפואיות. גיל התורמת ביציות הוא קריטי: התוצאות טובות משמעותית מתחת לגיל 35.
ROPA יקר יותר מהפריה חוץ-גופית רגילה עם זרע תורם, כי הוא כולל שני פרוטוקולים רפואיים. בספרד, שם הטכניקה מבוססת וחוקית, מחזור מלא עולה בין 6,000 ל-9,000 יורו ללא זרע התורם. בישראל, הפריה הדדית אינה מוסדרת במפורש בחוק — יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בפוריות לפני.
הממד המשפטי הוא מהרגישים ביותר. בישראל, רישום שתי האמהות כהורים חוקיים של ילד שנולד דרך תרומת גמטות הוא עניין מורכב. ייעוץ משפטי לפני תחילת הטיפול — בוודאי אם הטיפול מתבצע בחו"ל — הוא חובה.
הממד הפסיכולוגי של ROPA חשוב ולעתים קרובות מוזנח. זוגות מתארים זאת כחוויה מאחדת עמוקות: אחת נותנת את הגנים, השנייה נותנת את הגוף. עם זאת, חלק מהפרטנריות עוברות רגשות מורכבים שכדאי לדבר עליהם.
בחירת התורם זהה בעיקרה להפריה חוץ-גופית רגילה. הזוג בוחר תורם אנונימי או עם זהות גלויה מבנק מוסמך — על פי הפרופיל הרפואי, הפנוטיפ ואם קיים, הקלטה.
הקפאת עוברים היא חלק סטנדרטי. אם השאיבה מניבה מספר ביציות איכותיות, ניתן ליצור מספר עוברים ולהקפיא חלקם. זה דורש דיון מוקדם: מה קורה לעוברים אם הזוג נפרד, אם פרטנרית נפטרת?
ROPA אינו הנתיב היחיד לזוגות לסביות. חלופות: הפריה חוץ-גופית רגילה עם זרע תורם, הזרעה תוך-רחמית, שיתוף הורות עם תורם זכר מוכר.
עבור זוגות רבים, ROPA הוא יותר מהליך רפואי — זוהי בחירה סמלית עמוקה. האפשרות לחלוק את יצירת הילד בין שני גופים, שתי נשים — היא מה שמניע זוגות לבחור בדרך המורכבת יותר.
.אלפי אנשים כבר בונים משפחות בתנאים שלהם
עיין בפרופילים