ב-1995, הביולוג השוויצרי קלאוס וודקינד ביקש מ-49 גברים ללבוש את אותה חולצת כותנה למשך שתי לילות — ללא דאודורנט, סבוני גוף מבושמים או מאכלים בעלי ריח חזק. לאחר מכן הוא הציג ל-44 נשים את החולצות המשומשות להרחה והערכה: איזו מריחה טוב, איזו מריחה רע, איזו יכלו לדמיין על שותף אפשרי.
התוצאה הפתיעה את המדע. הנשים העדיפו באופן עקבי חולצות של גברים שגנים של מערכת החיסון שלהם — גניHLA — נבדלו משלהן. לא דומים, אלא שונים. מערכת החיסון של האף מזהה שותף טוב יותר מהעיניים.
HLA הוא ראשי תיבות שלHumanLeukocyteAntigen — אנטיגן לויקוציטי אנושי. זהו קומפלקס גנים על כרומוזום 6 המקודד חלק מכריע של מערכת החיסון — ספציפית, החלבונים המזהים מולקולות עצמיות וזרות. ככל שהרפרטואר שלכם ב-HLA מגוון יותר, כך רחבה יותר קבוצת הפתוגנים שמערכת החיסון שלכם יכולה לזהות.
HLA הוא מערכת הגנים הפולימורפית ביותר בבני אדם. קיימים אלפי אללים — גרסאות גנים — וכל שילוב מייצר ריח כימי שונה מעט. זה הריח שניסוי וודקינד מודד בפועל: לא יופי, לא מעמד, אלא תאימות גנטית ברמה המולקולרית.
ההיגיון האבולוציוני: כאשר שותפים עםHLA שונה מתחברים, ילדיהם מקבלים ספקטרום חיסוני רחב יותר. זוהי יתרון. הטבע פיתח דרך להנחות אותנו לעבר שילוב זה — דרך חוש הריח.
ניסוי וודקינד הוא אחד הידועים ביותר בפסיכולוגיה אבולוציונית — ואחד המשוכפלים ביותר. אך יש לו גם מגבלות חשובות:
חומרPRO מסביר כיצדHLA נמדד והאם בדיקתDNA יכולה לספק מידע על התאימות החיסונית שלכם עם שותף; מדוע טיפוסHLA קריטי ברפואת השתלות.
MAPASGEN — mapasgen.com