פרק 5 · MAPASGEN · חומר Premium
רמה: מומחה · נושא: טכנולוגיות רבייה, ביואתיקה, עריכת גנום
בשנת 2018, המדען הסיני הה ג'יאנקוי הכריז שיצר את בני האדם הראשונים שעברו עריכה גנטית בעולם — תאומות שערך את הגנום של עוברן באמצעות טכנולוגיית CRISPR-Cas9. המטרה הייתה רפואית: להפחית את הסיכון לזיהום ב-HIV. תגובת הקהילה המדעית העולמית הייתה כמעט פה אחד — גינוי. הה ג'יאנקוי נידון לשלוש שנות מאסר. אך השאלה שהעלה לא נעלמה: היכן עובר הגבול בין טיפול לעיצוב?
רמה 1. הסטנדרט — PGT (בדיקה גנטית טרום-השרשה)
נמצא בשימוש במסגרת הפריה חוץ-גופית כבר יותר מ-30 שנה. מתבצעת ביופסיה של עובר — כמה תאים מנותחים לאיתור חריגויות כרומוזומליות או מוטציות ספציפיות. הטכנולוגיה אינה משנה את הגנום — היא רק בוחרת מבין הקיים.
מעמד משפטי: מותר ברוב המדינות המפותחות.
רמה 2. הגבול המתקדם — תרומת מיטוכונדריות
מתואר בפירוט בחומר PRO. נכון ל-2025, חוקי בבריטניה ובאוסטרליה. משנה את הגנום המיטוכונדריאלי (0.1% מה-DNA) אך לא את הגרעיני.
רמה 3. ניסיוני — עריכת גרמינה (CRISPR)
שינוי הגנום הגרעיני של עובר. שלא כמו PGT שבוחרת, עריכה יוצרת רצף DNA חדש שלא היה לאף אחד מההורים.
מעמד משפטי: אסור לשימוש קליני כמעט בכל מדינות העולם.
מדוע אסור: הטכנולוגיה אינה מושלמת. השפעות מחוץ למטרה — שינויים לא מכוונים בחלקים אחרים של הגנום — נותרות סיכון משמעותי. כמו כן, השינויים עוברים בירושה לכל הצאצאים.
ההיגיון שלו נראה רפואי: אבי התאומות היה HIV חיובי. הגן CCR5 מקודד חלבון שדרכו HIV חודר לתאי חיסון. לוגיקה: ערוך CCR5 — הגן על הילדות מ-HIV.
הבעיות שהה התעלם מהן:
מחשבה אחרונה: כל אחת מהטכנולוגיות הללו מעלה את אותה השאלה בצורה חדשה: למי יש הזכות לקבל החלטות לגבי הגנום של אדם שעדיין לא נולד? התשובה תקבע לא רק את הרפואה, אלא את אופי החברה שתתקיים בעוד כמה דורות. |
MAPASGEN — הפודקאסט על גנטיקה שכבר משנה את חייכם.