יש אנשים שקופצים מהמיטה מלאי אנרגיה ב-5:30 בבוקר. אחרים מגיעים לשיא הביצועים שלהם רק אחרי חצות. זה לא עניין של משמעת או אופי. זוהי ביולוגיה — ובמידה רבה, גנטיקה.
הכרונוטיפ הוא ההעדפה האישית לשעות שינה וערות. הוא משפיע לא רק על מתי אתם מרגישים עייפים, אלא גם על מתי הטמפרטורה הגופנית מגיעה לשיאה, מתי היכולות הקוגניטיביות שלכם חדות ביותר, מתי הורמונים מופרשים ומתי מערכת החיסון שלכם הפעילה ביותר.
ב-2017, הכרונוביולוגיה קיבלה את פרס הנובל שלה — ג'פרי הול, מייקל רוסבש ומייקל יאנג זכו בו על גילוי המנגנון המולקולרי של השעון הצירקדיאני. זה לא היה מחקר בסיסי מופשט. יש לו השלכות ישירות לכל אדם על פני כדור הארץ.
השעון הביולוגי הוא מערכת משוב חלבונית הפעילה בכמעט כל תא בגוף. המרכיבים המרכזיים:
עובדה מרתקת: שעון מולקולרי זה פועל באופן עצמאי בכמעט כל תא בגוף. תאי הכבד שלכם נמצאים בפאזה שונה מתאי המוח — ועבודת משמרות, ג'ט-לג או שינה לא סדירה יכולים לבטל את הסנכרון בין 'השעונים' השונים הללו, מה שגורם להפרעות מטבוליות ודלקתיות.
המחקר הגדול ביותר GWAS על כרונוטיפ — שפורסם ב-2019 ב-Nature Communications עם למעלה מ-700,000 משתתפים מה-UK Biobank — זיהה 351 לוקוסים גנטיים הקשורים להעדפה לקום מוקדם או מאוחר.
— המשך בחומר PRO —
חומר PRO מכיל: כרונוטיפ ובריאות — כיצד חוסר ההתאמה בין השעון הביולוגי לחברתי ('ג'ט-לג חברתי') משפיע על הסיכון לסרטן, הבריאות המטבולית והרווחה הנפשית.
ב-Premium: שינה ותיקון DNA — מדוע שינה אינה זמן מנוחה פאסיבי, אלא החלון החשוב ביותר לשלמות הגנומית.
MAPASGEN — הפודקאסט על גנטיקה שכבר משנה את חייכם.
MAPASGEN — mapasgen.com