המצב המשפטי לגבי תרומת זרע משתנה מאוד ממדינה למדינה — במיוחד בנוגע לאנונימיות, מספר המשפחות לתורם וגישה של ילדים למידע על תורמם.
| מדינה | אנונימיות | מקסימום משפחות | גישת ילד ל-18 |
|---|---|---|---|
| ספרד | כן | 6 | לא |
| הולנד | לא | 12 | כן |
| גרמניה | לא | 15 | כן |
| צרפת | לא (מ-2022) | 10 | כן |
| ישראל | כן | 5 | לא (בד"כ) |
מידע חשוב: בעת בחירת מדינה לטיפול, בדקו לא רק עלויות אלא גם את זכויות הילד לגבי מוצאו. זה עשוי להשפיע על ההחלטה.
ארבע מדינות שכנות — ארבע גישות שונות מהותית. למי שמתכנן טיפול או הורות משותפת עם אזרחי מדינות אלה, הבנת המסגרת המשפטית אינה פורמליות אלא הכרח.
לאיחוד האירופי אין חקיקה מאוחדת בנושא טכנולוגיות רבייה מסייעות. כל מדינה-חברה קובעת כללים משלה — והשונות עצומה. מה שמותר בספרד עלול להיות עבירה פלילית בצרפת. מה ששגרתי בדנמרק עדיין נושא לוויכוח סוער בפולין.
חוק איטלקי 40/2004 הוא אחד המגבילים ביותר באירופה. ב-2014 קבע בית המשפט החוקתי שהאיסור על תרומה הטרולוגית (מצד שלישי) אינו חוקתי — פותח את הדרך לתרומת ביציות וזרע לזוגות הטרוסקסואליים. נשים יחידניות, זוגות חד-מיניים ופונדקאות נותרים מחוץ לחוק. ב-2023 הוציאו הרשויות האיטלקיות חוזר המונע רישום ילדים שנולדו בפונדקאות בחו"ל לשני אבות.
רפורמת 2015, שהושקה על ידי בית המשפט החוקתי האוסטרי, פתחה גישה לזוגות נשים ונשים יחידניות. פונדקאות נותרת אסורה לחלוטין. האנונימיות של התורם בוטלה ב-2005: ילדים יכולים לדעת את זהות התורם מגיל ארבע עשרה.
החוקה השווייצרית אוסרת ישירות על פונדקאות — נורמה חוקתית שניתן לשנות רק במשאל עם. תרומת ביציות הייתה אסורה עד 2017; משאל עם ב-2016 שינה זאת. מצב נוכחי:
פולין היא אולי הדוגמה הדינמית ביותר לאופן שבו שינוי משטר פוליטי יכול לשנות באופן רדיקלי את חוקי הרבייה. מצב נוכחי (2025):
איטליה, אוסטריה, שווייץ ופולין מייצגות ארבע גישות שונות מהותית. לכל מי שקשור למדינות אלה דרך אזרחות, מגורים או שותפות, הבנת הנוף המשפטי חשובה לא פחות מבחירת הקלינאות.